מאת עוה"ד טל איטקין

יחד עם כניסתו של מודל המשמורת המשותפת לישראל, החלו להגיע אל פתחו של בית המשפט לענייני משפחה תביעות מצד אבות הדורשים להקטין את גובה המזונות שהם חבים כלפי ילדיהם הקטינים נוכח קיומה של משמורת משותפת. המגמה ביחס להפחתת מזונות במקרים כגון דא הינה מעורבת. לאחרונה, נתקבל פסק דין בבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר מתח ביקורת על אימוץ גישת "המזונות השוויוניים". עוה"ד טל איטקין בוחנת את השלכותיו האפשריות של פסק-הדין על סוגיית מזונות הקטינים במצבים של משמורת משותפת.

השפעתה של המשמורת המשותפת על גובה המזונות

משמורת משותפת הינה מצב בו מתגוררים הקטינים אצל שני ההורים לסירוגין, תוך שחלוקת זמן השהייה של הקטינים אצל כל הורה הינה שוויונית או כמעט שוויונית. בתי-המשפט אינם ממהרים לפסוק משמורת משותפת, והיא ניתנת רק במקרים בהם המרחק הגיאוגרפי בין בתי ההורים אינו רב וכאשר הוכח שיתוף פעולה ומערכת יחסים תקינה בין ההורים, אשר תאפשר את קיומה של המשמורת המשותפת. הרציונל הינו להעניק לקטינים שיגרת חיים תקינה ולמנוע מצב בו חילוקי הדעות בין ההורים יובילו להפסקתה של המשמורת המשותפת וערעור חיי הקטינים.
לאחרונה, מוגשות תביעות רבות מצד אבות החולקים משמורת משותפת עם האם במסגרתן נדרשת הפחתת מזונות. הנימוק העיקרי הינו שהאב ממילא נושא בהוצאות כלכלת ילדיו במחצית מן השבוע תוך שהאם אינה נדרשת לכל הוצאה בימים אלו, דבר המצדיק לדרישתם להפחית את המזונות ששולמו עובר למשמורת המשותפת.

המגמה עד עתה ופסק-הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה

היחס בנוגע להפחתת מזונות נוכח קיומה של משמורת משותפת הינו מעורב. בחלק מן המקרים, ניאותו בתי-המשפט לענייני משפחה להפחית את גובה המזונות ואף לפטור את האב לחלוטין במקרים מסוימים מחובתו בשל "הפחתת" ההוצאות של האם הודות למשמורת המשותפת, בעוד שבמקרים אחרים נדחו תביעות האב מנימוקים כאלו ואחרים.

לאחרונה, ניתן פסק-דין בבית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים שרעבי, וילנר וזרנקין) אשר מתח ביקורת על הניסיון "לפטור" את האב מתשלום מזונות ילדיו תחת הנימוק של מודל המשמורת המשותפת. במקרה הנדון, תבע אב את הפחתת מזונות הקטינים אשר נקבעו בהסכם. בתחילת הפרשה, עמדו דמי המזונות על סך 6,300 ₪ לשלושת הקטינים. בהמשך הודות המעבר למשמורת משותפת קבע בית הדין הרבני כי יש להעמיד את גובה המזונות על סך של 5,000 ₪. שני ההורים ערערו למחוזי. בהתבסס על פסיקותיו של בית המשפט לענייני משפחה מעת האחרונה, טען האב בערעור כי יש לבטל כליל את חובתו במזונות, בין היתר כיוון שהכנסת האם גבוהה מהכנסתו וכיוון שנושא בהוצאות בקטינים בימים בהם הם בחזקתו.

השופט שרעבי דחה את תביעת האב והבהיר כי עובדת קיומה של המשמורת המשותפת נלקחה בחשבון בערכאה הדתית, וכי אין מקום לפטור את האב לחלוטין מחובת המזונות כלפי ילדיו הן בשל הכנסתו הנאה והן בשל החשש כי המשמורת המשותפת תהווה תמריץ לניסיונות התחמקות מחובת תשלום דמי המזונות.

השופטת וילנר נתנה אף היא החלטה דומה, תוך שהיא מבקרת את הגישות החדשניות שנפוצו בבתי המשפט לענייני משפחה ומדגישה כי טרם ניתנה הלכה תחת ידיו של בית-המשפט העליון המעגנת את האפשרות לפטור אב מחובתו כלפי הקטינים רק בשל קיומה של משמורת משותפת, ולכן אין לפסוק בניגוד להלכה הפסוקה הקיימת כיום. יחד עם זאת, הציעה השופטת להתחשב במידה מסוימת בהכנסתו של האב במקרים של משמורת משותפת, בציינה כי בנסיבות מסוימות בהן יוכח כי השתכרות האב קטנה משמעותית מזו של האם, ניתן יהיה להפחית את המזונות בשיעור של כ-25%, אשר ישקפו את הוצאותיו של האב בימים בהם הקטינים בחזקתו.

לגישתה של עוה"ד טל איטקין, יש להיזהר מחד מהלכה הפוטרת כליל את האב מתשלום מזונות, פן ייעשה שימוש במודל המשמורת המשותפת רק לשם קבלת הקלה בתשלום המזונות. מאידך, אין להתעלם לחלוטין מן העובדה שהאב אכן נושא בכל צרכיהם של הקטינים בעת שהותם בחזקתו, ומקל במקביל על הוצאותיה של האם, כך שיש לקחת עובדה זו בחשבון בנסיבות מסוימות כעילה להפחתת דמי המזונות וקידום השוויון בתחום דיני המשפחה.