באנר דודי שרון

Rtcles

דברים שמעניינים אנשים

גידול הידרו במבנים תעשייתיים, כי צמחים משפרים את איכות האוויר

אנשים המתגוררים במדינות מתועשות מבלים למעלה מ-80% מחייהם בתוך מבנים דחוסי אוויר. אין ספק, המבנים שנבנו בשנים האחרונות דורשים פחות אנרגיה לחימום וקירור ופחות ונטילציה אך מנגד במבנים ובניינים תעשייתיים אלו אפשר לזהות בקלות מנת יתר של חלקיקי גזים רעילים לרבות חד תחמוצת הפחמן ותרכובות אורגניות נדיפות ממקורות דוגמת צבעים, שטיחים, רהיטים ואפילו מהציוד המשרדי.

למרבה המזל, צמחים יכולים להציל אותנו וליתר דיוק גידולי הידרו. ביכולתם של צמחים לספוג את הרעלנים שבאוויר ולשפר באופן משמעותי את איכות האוויר שנושמים האנשים במבנה. למרבה הצער, לא רבים מודעים לכך, אבל גידולים הידרופוניים בתוך מבנה יכול לשדרג את איכות האוויר שאנחנו נושמים.

מה הוא גידול הידרו?

גידול הידרו זו שיטה לגידול צמחים, שיחים, עשבי תיבול ואפילו עצים בתוך מבנים או בחללי גידול אחרים ללא כל תלות בקרקע. בשיטה זו מגדלים צמחים בתנאים מבוקרים על בסיס פרלייט, חימר, אדמה או מים, מדשנים, משקים ומאווררים את הצמחים ונהנים מהיתרונות שיש להצבת צמחים בתוך מבנים. על אילו יתרונות אנחנו מדברים?

לפי המדען החוקר פרדריקו בריל, פיזיולוג של צמחים מאיטליה, יש יתרונות גדולים לגידול צמחים בתוך מבנים תעשייתיים. לדידו הבנה טובה יותר של פיזיולוגית הצמח בשילוב עם טכנולוגיות מתקדמות וחכמות לניטור אוויר יכולות לשפר את איכות האוויר שאנחנו נושמים בתוך המבנים, והן יכולות לעשות כן באופן יעיל מאוד וחסכוני.

גידול הידרופוני

צמחים משפרים את איכות האוויר דרך כמה מכניזמים:

ראשית, צמחים סופגים פחמן דו חמצני ומשחררים אל האוויר חמצן והם עושים זאת בזכות הפוטוסינתזה.

שנית, צמחים מגדילים את שיעור הלחות מסביבנו.

לבסוף, עלי הצמחים והשורשים יכולים לקלוט באופן פאסיבי מזהמים חיצוניים.

בפועל אנחנו רואים לא מעט צמחיה בתוך מבנים בשנים האחרונות, אך לא כל הצמחים נולדו שווים. רבים מבוחרי הצמחים לבניינים ומבנים אלו בוחרים צמחים על פי המראה, הסטייל והאסתטיקה שלהם וכן על פי מידת התחזוקה שלהם, כאשר יש העדפה ברורה לצמחים הדורשים תחזוקה נמוכה. החוקר פרדריקו בריל: "עבור רובנו, צמחים הם אלמנט דקורטיבי, אולי אסתטי, אך הם יכולים לעשות עבורנו עוד הרבה יותר מזה".

כששאלנו את בריל על צמחים שכדאי לגדל בשיטת הידרו בתוך מבנים הוא טען שכרגע עוד אין מספיק מידע על צמחים שכאלו, למרות שאפילו נאס"א ניסתה לחקור את הנושא בשנות ה-80 של המאה ועשרים.

גידול הידרופוני בתוך מבנים

החוקר פרדריקו בריל: "יש צורך בעוד מחקרים ורצוי שהם יהיו מקיפים ורציניים יותר מאלו שנערכו עד כה. המחקר הזה צריך להתמקד ביתר שאת בזיהוי המאפיינים של צמחים המתאימים לגידול במבנים, לרבות מורפולוגיה (צורת וגודל העלה), אנטומיה של צמחים וכן פיזיולוגיה. מחקרים שכאלו יוכלו להראות לנו כיצד למקסם צמחים המגודלים בפנים, במובן הזה שנקבל ממש נתונים כמותיים מדויקים למשל, כמה צמחים צריך לגדל על מטר רבוע כדי להפחית זיהום אוויר לרמה מסוימת".

החוקר בריל ושותפיו למחקר לא מבקשים שנחליף את מערכות הקירור והחימום כמו גם את מערכת האוורור שבמבנה, מה שהם מבקשים לומר לנו הוא ששילוב בין גידולי הידרו של צמחים בתוך מבנים לבין חיישנים חכמים וטכנולוגיה מתקדמת יכולים ביום מן הימים לעזור לנו לחיות במבנים עם אוויר נקי יותר תוך חיסכון בעלויות התפעול של המבנה. החוקר בריל מסכם: "כבר היום בוטנאים, פיזיולוגים של צמחים, חקלאים וגננים צריכים לעבוד בשיתוף פעולה עם ארכיטקטים על מנת לשפר את איכות האוויר בתוך המבנים שבהם אנחנו חיים.

Tags:
מירב כותבת ועורכת תוכן בכירה במגזין Rtcles.
View all posts

אולי יעניין אתכם גם